ביומיים הראשונים לא ממש חוויתי את ל.א מכיוון שהקדשתי את הזמן לתערוכה ובעקבות זאת נאלצתי להתגורר באזורים מרוחקים מהמרכז,בעיקר עיירות מנומנמות ואזורי תעשייה.
התערוכה עצמה הייתה חוויה מדהימה. NAAM (יחד עם MUSIKMESSE הארופאית) היא התערוכה הגדולה ביותר בעולם בכל דבר הקשור במוסיקה,כלי נגינה,ציוד אודיו,תוכנות אודיו וכל מה שקשור מסביב,החל מציוד תאורה ועד מחזיקי תווים.מאז שהתחלתי להתעסק עם מוסיקה ואודיו בצורה רצינית יותר,רציתי להגיע לאחת התערוכות האלו אבל מעולם לא יצא לי או שלא יכולתי להרשות לעצמי. ככה שזה היה סוג של הגשמת חלום. באולם לא נתפס בגודלו ממוקמים מאות ביתנים,כאשר בכל ביתן מוצגים המוצרים החדשים והלוהטים של כל החברות בתחום,והכל נגיש לניסוי ובדיקה,ככה שאתה יכול לגשת לביתן,לקחת גיטרה של כמה אלפי דולרים ליד,ולנגן בה כמה שבא לך בלי שזה יפריע לאף אחד.
בכל פינה יש הופעות, יש המון מוסיקה באוויר ופוגשים מלא אנשים מעניינים מאד שכולם בעלי עניין משותף. חלק מהזמן בתערוכה העברתי בביתן של ווייבס כמובן, ושם בעיקר דיברתי עם אנשים על מוצרים שלנו,וישבתי וניגנתי בגיטרה עם המוצרים שלנו כדי להדגים אותם.מדי שעה היו גם הדגמות של טכנאי סאונד מהשורה ראשונה בביתן שלנו,וזו הייתה חוויה מעולה לשמוע אותם. חלק גדול מהעניין של אנשים בתערוכה זה לפגוש מפורסמים.יצא לי לראות את ג'ין סימונס מקיס,ועוד פסנתרן כושי שאני לא זוכר את שמו,ולצערי לא יצא לי לפגוש את ג'ואי סנטיאגו,הגיטריסט של הפיקסיז,שהיה אמור להגיע לביתן שלנו. אבל מבחינתי השיא של התערוכה היה כשאדי קריימר הגיע לביתן שלנו,ניגש אליי וטפח לי על השכם וזכר אותי מהביקור שלו בתל אביב.לרוב האנשים שקוראים את הבלוג הזה אני מניח שהשם אדי קריימר לא אומר הרבה,אבל הבנאדם הוא דרגה אחת מעל אלוהים. אדי קריימר היה טכנאי הסאונד של כל אגדות הרוק,ביניהם לד זפלין,ג'ימי הנדריקס,הרולינג סטונס ועוד מלא אחרים. הבנאדם הוא היסטוריה מהלכת,ואדם נחמד באופן יוצא מהרגיל. לשבת איתו ולשמוע ממנו סיפורים על הנדריקס וזפלין זו חוויה לנצור. בנוסף על כך,הוא צלם מוכשר מאד,ומחזיק אוסף צילומים נדיר של כל גדולי התקופה:
http://www.kramerarchives.com/
זה אדי קריימר
ואלו כמה תמונות מהתערוכה:
כרגיל כל התמונות בלינק הבא:
http://picasaweb.google.com/pildus/NAMM2009#
ופה יש וידאו מעולה,של אדון שהתיישב על אורגן המונד והתחיל לנגן בספונטניות,ומהר מאד אסף מסביבו המון קהל:
) ועוד שלל טיפוסים מגוונים לאורך כל הסשן. עם כולם הייתה שיחה ערה על מיליון נושאים,צחוקים,ופוקר לא רע בכלל. אז למרות התוצאה העגומה בסופו של דבר, נהניתי מכל שניה והיה שווה כל דולר שהפסדתי." 
