אחרי הטורניר בלוס אנג'לס שהסתיים במפח נפש ביום ראשון, הייתי אמור להעביר עוד יום בל.א ולהחזיר את אוטו לחברת ההשכרה בבוקר יום שלישי.אחרי שהעברתי כמה שעות בקזינו בשיחה נעימה עם יורדת ישראלית שחיה כבר 40 שנה בלוס אנג'לס,חושבת שישראל עדיין תקועה בשנות ה-60 (הם לא ביקרו מעולם בארץ מאז שעזבו) וניסתה לשדך לי את הבת שלה,הגעתי בערב למוטל בהוליווד והייתי צריך להחליט מה אני עושה.לא כל כך התלהבתי מעוד יום בל.א. כי לא הרגשתי שבא לי לראות עוד משהו בעיר,אבל את המועד להחזרה קבעתי מראש למקרה שאני אגיע לשולחן האחרון בטורניר ועכשיו הייתי צריך למלא את הפער.יותר חשוב הייתי צריך להחליט לאן אני ממשיך מכאן.בערך ב 1:00 בלילה ההחלטה נפלה על לחזור לווגאס לתקופה,בין לבין אולי לנסוע ליוטה לבקר את דקלה ומני, ואח"כ לעזוב את החוף המערבי או לכיוון ברזיל או לחוף המזרחי. עדיין הייתי צריך למלא את הזמן בל.א. ביום שני.אבל אז עלה לי בראש רעיון,התקשרתי לסוכנות ההשכרה שלשמחתי עובדת 24 שעות ביממה, וביררתי מה קורה אם אני מחזיר את האוטו לפני הזמן.ברגע שהתשובה הייתה שאני מקבל החזר מלא על היום האחרון,היה ברור לאן הרוח נושבת.מיידית הודעתי שאני מחזיר את האוטו ביום שני בבוקר (למעשה תוך כמה שעות),ובמקביל נכנסתי לרשת ותוך שעה ארגנתי לעצמי טיסה ומלון במחיר מגוחך בווגאס.בשעה 3:00 בלילה הכל היה מוכן.מדהים כמה טיולים בעולם הפכו להיות קלים ובמרחק כמה לחיצות עכבר. הספקתי לישון 3 שעות,וקמתי מוקדם כדי להספיק להגיע לנקודת ההחזרה בשדה התעופה,להחזיר את האוטו ולתפוס את הטיסה. מכיוון שחששתי מפקקים איומים בדרך התארגנתי מהר והייתי מוכן כבר ב7:00 בבוקר כשמועד ההחזרה היה 10:00 והטיסה ב 11:30,לא ידעתי כמה פקקים צפויים. מיד כשניסיתי לצאת מהחניה של המוטל נדלקה נורה בלוח השעונים של הרכב,ורעש מוזר נשמע מלמטה. יצאתי לבדוק מה קורה וגיליתי פנצ'ר בגלגל הקדמי.במצב רגיל לא הייתי מעיז להחליף גלגל ברכב שכור,ולמעשה היה לי ביטוח תיקונים וגרר בדיוק למקרים כאלו,אבל לא היה לי זמן לחכות לגרר ולאנשים של הביטוח,אז החלטתי להחליף את הגלגל לבד. אני מספיק מוכשר להחליף גלגל לבד,אבל עדיין נחמד לקבל הצעות לעזרה.פה האמריקאים נופלים בגדול-האמרה שגם אם תמות ברחוב אף אחד לא יעצור לעזור לך עדיין נכונה.אף אחד לא טרח לשאול אם אפשר לעזור או אם הכל בסדר,ההתייחסות היחידה שלהם הייתה שאני אזיז את הרכב כדי שהם יוכלו לצאת עם הרכבים שלהם. אם לא מספיק לחץ הזמן והפנצ'ר,זה היה היום הכי חם ולח בלוס אנג'לס בכל התקופה שהייתי בה. סיימתי להחליף את הגלגל כשאני מזיע ומלוכלך כולי,ובלחץ עצום שאני מאחר לטיסה.לפחות בעל המלון היה אדיב מספיק לפתוח לי את אחד החדרים שאוכל לשטוף פנים וידיים.
לשמחתי הסתבר ששדה התעופה קרוב ממה שחשבתי,ועובר ברחובות לא פקוקים בכלל (בד"כ הפקקים מתרכזים כבישים המהירים) כך שהגעתי מהר למדי לסוכנות ההשכרה ולטיסה.
לקראת הטיסה,ידעתי שהמזוודה שלי במשקל יתר,וחברות התעופה האמריקאיות החצופות גובות 75$ על משקל יתר.כדי לנסות להתגבר על בלילה לפני העברתי כמה שיותר דברים לתיק הגב לנסות להוריד את משקל המזוודה. לצערי כמה שהוצאתי מהמוודה לא הספיק ונאלצתי לשלם את הקנס בעצבנות. כאילו כדי להמחיש את הפתגם על צרות באות בשלשות,כשהגעתי לבדיקה הבטחונית נאלצתי למסור לידי הבודק האמיץ בקבוק בושם חדש לגמרי שקניתי בגבול ארה"ב מקסיקו יומיים לפני ב 40$,מכיוון שהאמריקאים לא מרשים להעלות נוזלים למטוס מעבר לקיבולת קטנטנה. בד"כ אני שולח את כלי הרחצה שלי במזוודה ולוקח רק דאודורנט איתי למטוס כדי להתרענן,אבל בגלל עניין המשקל שכחתי להחזיר את כלי הרחצה למזוודה. היום הזה הלך ונראה רע מרגע לרגע ותהיתי מה עוד מצפה לי הלאה. לשמחתי מכאן ואילך לא קרהה שום דבר,הגעתי לווגאס בשלום,ההזמנה שלי באקסקליבר חיכתה לי,וקיבלתי חדר חביב מאד בקומה ה-15 משקיף לכיוון דרום הסטריפ.
מהר מאד גלשתי חזרה לשגרת ווגאס…פוקר,מועדונים,אוכל,מסעדות,הופעות,שינה וקימה מתי שיוצא…
אתמול השלמתי עוד הופעה של CIRQUE DU SOLEIL שנקראת KA.כצפוי הופעה מדהימה.באולם ענקי,בעזרת שתי במות הידראוליות עצומות שיוצרות משטחים אנכיים או אופקיים עד לגובה של 30 מטר, נפרשת העלילה,שבינינו משמשת רק תירוץ למופע ליצור מגוון של עולמות מדהימים…החל מספינה מיטלטלת בים סוער,מדבר חול,הר מושלג,יער טרופי ועוד. כל עולם כזה מלווה הריקודים,לוליינות,אנשים מרחפים כמיטב הרפרטואר שלהם. שתי סצנות הסיום פשוט מדהימות,באחת מתרחש קרב בין ה"טובים" ל"רעים" על משטח אנכי בגובה 30 מטר,כשהנלחמים מרחפים באויר וכל הקרב נראה שלקוח מתוך המטריקס,ובסצנה השניה מתרחש מופע זיקוקים מלא בתוך אולם סגור ובמרחק של מטרים אחדים מהקהל. מופע פשוט מדהים,אין מילים.
