Elvis is not leaving the building

לא כתבתי כבר כמה זמן,והאמת שאין כל כך על מה לכתוב. שקעתי פה בווגאס וקשה לי לעזוב.הפכתי להיות ערפד,אני לא זוכר מתי ישנתי בלילה ולמעט ימים בהם עברתי מלונות,כמעט לא ראיתי אור יום שגרת היום שלי הולכת ככה: בדרך כלל אני מתעורר ב 18:00-19:00 הולך לשחק טורניר או לאכול,אם השגתי כרטיסים אז הולך להצגה,אם לא,אז הולך לבר או מועדון עד שעות הבוקר,או אם לא בא לי על מועדון הולך לשחק עד הבוקר או סתם להסתובב. חיי דקדנס מתקדמים…
כל פעם שנדמה לי שעייפתי מווגאס,מגיע עוד לילה של לשבת לשחק עם אנשים מעניינים אואיזו הופעה טובה,והחשק להישאר פה חוזר. יש לי בראש קול פנימי שכל הזמן דוחק בי לעזוב ולהספיק לראות עוד מקומות,אבל איכשהו ההנאה מווגאס מתגברת עליו
בכל מקרה,החלטתי סופית שביום שני אני יוצא מכאן,לא משנה מה,רק שאני עוד לא יודע לאן. רוב הסיכויים שאני אסע למיאמי,המון אנשים ממליצים לי להגיע לשם בעיקר בגלל מזג האויר הנעים,אבל אני עוד לא כל כך יודע מה ואם יש מה לעשות שם. אני אחליט בסופ"ש הקרוב…
בינתיים שיניתי קצת אווירה,עזבתי את האקסקליבר ואת החלק הדרומי של הסטריפ,והתמקמתי שוב ב IMPERIAL PALACE במרכז הסטריפ,מרחק חציית כביש מהסיזרס המיראג' והבלג'יו.
חדשות מרתקות יותר אין לי כרגע

Elvis has left the building-and came back

אחרי הטורניר בלוס אנג'לס שהסתיים במפח נפש ביום ראשון, הייתי אמור להעביר עוד יום בל.א ולהחזיר את אוטו לחברת ההשכרה בבוקר יום שלישי.אחרי שהעברתי כמה שעות בקזינו בשיחה נעימה עם יורדת ישראלית שחיה כבר 40 שנה בלוס אנג'לס,חושבת שישראל עדיין תקועה בשנות ה-60 (הם לא ביקרו מעולם בארץ מאז שעזבו) וניסתה לשדך לי את הבת שלה,הגעתי בערב למוטל בהוליווד והייתי צריך להחליט מה אני עושה.לא כל כך התלהבתי מעוד יום בל.א. כי לא הרגשתי שבא לי לראות עוד משהו בעיר,אבל את המועד להחזרה קבעתי מראש למקרה שאני אגיע לשולחן האחרון בטורניר ועכשיו הייתי צריך למלא את הפער.יותר חשוב הייתי צריך להחליט לאן אני ממשיך מכאן.בערך ב 1:00 בלילה ההחלטה נפלה על לחזור לווגאס לתקופה,בין לבין אולי לנסוע ליוטה לבקר את דקלה ומני, ואח"כ לעזוב את החוף המערבי או לכיוון ברזיל או לחוף המזרחי. עדיין הייתי צריך למלא את הזמן בל.א. ביום שני.אבל אז עלה לי בראש רעיון,התקשרתי לסוכנות ההשכרה שלשמחתי עובדת 24 שעות ביממה, וביררתי מה קורה אם אני מחזיר את האוטו לפני הזמן.ברגע שהתשובה הייתה שאני מקבל החזר מלא על היום האחרון,היה ברור לאן הרוח נושבת.מיידית הודעתי שאני מחזיר את האוטו ביום שני בבוקר (למעשה תוך כמה שעות),ובמקביל נכנסתי לרשת ותוך שעה ארגנתי לעצמי טיסה ומלון במחיר מגוחך בווגאס.בשעה 3:00 בלילה הכל היה מוכן.מדהים כמה טיולים בעולם הפכו להיות קלים ובמרחק כמה לחיצות עכבר. הספקתי לישון 3 שעות,וקמתי מוקדם כדי להספיק להגיע לנקודת ההחזרה בשדה התעופה,להחזיר את האוטו ולתפוס את הטיסה. מכיוון שחששתי מפקקים איומים בדרך התארגנתי מהר והייתי מוכן כבר ב7:00 בבוקר כשמועד ההחזרה היה 10:00 והטיסה ב 11:30,לא ידעתי כמה פקקים צפויים. מיד כשניסיתי לצאת מהחניה של המוטל נדלקה נורה בלוח השעונים של הרכב,ורעש מוזר נשמע מלמטה. יצאתי לבדוק מה קורה וגיליתי פנצ'ר בגלגל הקדמי.במצב רגיל לא הייתי מעיז להחליף גלגל ברכב שכור,ולמעשה היה לי ביטוח תיקונים וגרר בדיוק למקרים כאלו,אבל לא היה לי זמן לחכות לגרר ולאנשים של הביטוח,אז החלטתי להחליף את הגלגל לבד. אני מספיק מוכשר להחליף גלגל לבד,אבל עדיין נחמד לקבל הצעות לעזרה.פה האמריקאים נופלים בגדול-האמרה שגם אם תמות ברחוב אף אחד לא יעצור לעזור לך עדיין נכונה.אף אחד לא טרח לשאול אם אפשר לעזור או אם הכל בסדר,ההתייחסות היחידה שלהם הייתה שאני אזיז את הרכב כדי שהם יוכלו לצאת עם הרכבים שלהם. אם לא מספיק לחץ הזמן והפנצ'ר,זה היה היום הכי חם ולח בלוס אנג'לס בכל התקופה שהייתי בה. סיימתי להחליף את הגלגל כשאני מזיע ומלוכלך כולי,ובלחץ עצום שאני מאחר לטיסה.לפחות בעל המלון היה אדיב מספיק לפתוח לי את אחד החדרים שאוכל לשטוף פנים וידיים.
לשמחתי הסתבר ששדה התעופה קרוב ממה שחשבתי,ועובר ברחובות לא פקוקים בכלל (בד"כ הפקקים מתרכזים כבישים המהירים) כך שהגעתי מהר למדי לסוכנות ההשכרה ולטיסה.
לקראת הטיסה,ידעתי שהמזוודה שלי במשקל יתר,וחברות התעופה האמריקאיות החצופות גובות 75$ על משקל יתר.כדי לנסות להתגבר על בלילה לפני העברתי כמה שיותר דברים לתיק הגב לנסות להוריד את משקל המזוודה. לצערי כמה שהוצאתי מהמוודה לא הספיק ונאלצתי לשלם את הקנס בעצבנות. כאילו כדי להמחיש את הפתגם על צרות באות בשלשות,כשהגעתי לבדיקה הבטחונית נאלצתי למסור לידי הבודק האמיץ בקבוק בושם חדש לגמרי שקניתי בגבול ארה"ב מקסיקו יומיים לפני ב 40$,מכיוון שהאמריקאים לא מרשים להעלות נוזלים למטוס מעבר לקיבולת קטנטנה. בד"כ אני שולח את כלי הרחצה שלי במזוודה ולוקח רק דאודורנט איתי למטוס כדי להתרענן,אבל בגלל עניין המשקל שכחתי להחזיר את כלי הרחצה למזוודה. היום הזה הלך ונראה רע מרגע לרגע ותהיתי מה עוד מצפה לי הלאה. לשמחתי מכאן ואילך לא קרהה שום דבר,הגעתי לווגאס בשלום,ההזמנה שלי באקסקליבר חיכתה לי,וקיבלתי חדר חביב מאד בקומה ה-15 משקיף לכיוון דרום הסטריפ.
מהר מאד גלשתי חזרה לשגרת ווגאס…פוקר,מועדונים,אוכל,מסעדות,הופעות,שינה וקימה מתי שיוצא…

אתמול השלמתי עוד הופעה של CIRQUE DU SOLEIL שנקראת KA.כצפוי הופעה מדהימה.באולם ענקי,בעזרת שתי במות הידראוליות עצומות שיוצרות משטחים אנכיים או אופקיים עד לגובה של 30 מטר, נפרשת העלילה,שבינינו משמשת רק תירוץ למופע ליצור מגוון של עולמות מדהימים…החל מספינה מיטלטלת בים סוער,מדבר חול,הר מושלג,יער טרופי ועוד. כל עולם כזה מלווה הריקודים,לוליינות,אנשים מרחפים כמיטב הרפרטואר שלהם. שתי סצנות הסיום פשוט מדהימות,באחת מתרחש קרב בין ה"טובים" ל"רעים" על משטח אנכי בגובה 30 מטר,כשהנלחמים מרחפים באויר וכל הקרב נראה שלקוח מתוך המטריקס,ובסצנה השניה מתרחש מופע זיקוקים מלא בתוך אולם סגור ובמרחק של מטרים אחדים מהקהל. מופע פשוט מדהים,אין מילים.

דייגו מראדונה

כשחזרתי מסן פרנסיסקו לכיוון סן דייגו לא ידעתי למה לצפות.הייתי פה ב2003 עם ספיר וליאת,אבל ביקרנו רק בעולם המים ובגן החיות.חשבתי שזו עיר עם אטרקציות לילדים וקרובה למקסיקו ויותר מזה אין מה לעשות בה. הופתעתי לטובה.גיליתי עיר מקסימה,שוקקת חיים,עם המון דברים לעשות ולראות,עם חיי לילה פעילים מאד גם באמצע השבוע (דבר לא מובן מאליו בארה"ב),עם חוף ים מדהים, ואווירה נעימה מאד.אם בסן פרנסיסקו יש אווירה קסומה ומיוחדת ברחובות,אפשר להגיד שבסן דייגו האווירה רגועה ומרגיעה.אולי זו הקרבה למקסיקו שמשרה על העיר את אווירת הסייסטה,אבל כשאתה מסתובב בעיר יש הרגשה שאף אחד לא ממהר לשום מקום,שום דבר לא בוער,והכל נע על מי מנוחות.

כרגיל,הגעתי לעיר בסביבות 15:00 ולא ממש ידעתי לאן מועדות פניי. הגעתי למרכז העיר בעקבות הוראות הGPS,ואז הסתובבתי עם הרכב ברחובות מסביב והתחלתי להכיר את הסביבה.האיזור הראשון שהגעתי אליו נקרא GAS LAMP QUARTER, רובע שבעבר הואר במנורות גז,והיום מואר ברפליקות חשמליות של המנורות ההן.התלהבתי מהאיזור הזה מיידית. בטווח של 4-5 בלוקים שוכנים עשרות מסעדות,ברים,מועדונים,בתי קולנוע, גלריות ועוד. החלטתי מיידית להתמקם פה. מצאתי לי מוטל מעולה במרחק 5 דקות הליכה מהאיזור,נחתי מהנסיעה והחלטתי להעביר את היום הראשון בטיול רגלי ברובע. הסתובבתי ברובע בין מלא אנשים,באיזה שלב נתקלתי בקולנוע ישן ומקסים והחלטתי להיכנס לראות סרט שכבר הרבה זמן רציתי לראות, GRAN TORINO עם ובבימוי של קלינט איסטווד.סרט מעולה,נהניתי ממנו מאד. לא צילמתי חלקים גדולים מהשהות שלי בעיר גם בגלל שחלק מהזמן לא התחשק לי לצלם,ובחלק האחר שכחתי את המצלמה בכספת במלון.

למחרת שמעתי בעצתו של חבר שלי איציק ולקחתי סיור בטרולי (קרונית פתוחה) שיוצא מהאיזור של העיר העתיקה,עובר בכל העיר,ובמהלכו הנהג מסביר ונותן המון מידע על העיר והנקודות שעוברים בהן.שעתיים של סיור,שווה כל אגורה.גם רואים את כל העיר,וגם לומדים המון על העיר. בסיום הסיור חזרתי לעיר העתיקה,וביליתי שם עוד שעתיים כולל ארוחת צהרים מקסיקנית מצויינת. העיר העתיקה היא המקום ממנו צמחה סן דייגו ולמעשה צמחה כל קליפורניה. הדגל האמריקאי הראשון שהונף בקליפורניה אחרי הכיבוש מידי המקסיקני הונף פה בעיר העתיקה של סן דייגו.

משם המשכתי למוזיאון של ספינות עתיקות (משוחזרות עד היסוד) ומשם למוזיאון נהדר ששוכן בנושאת מטוסים אמיתית.סן דייגו מתגאה בקשר שלה לצי האמריקאי.נושאות המטוסים האמריקאיות חונות שם דרך קבע,בסיסים של הצי ממוקמים בעיר ומסביבה,מתקן האימונים של הצי נמצא כאן (המתקן מהסרט G.I.GENE),ומעל לכל העיר מתגאה בבי"ס לטייסים מתקדמים ששכןבעיר עד לפני כמה שנים,שמוכר יותר בשם TOP GUN,וכמו כן גם בסרט שצולם ברחובות העיר (למעשה הסיור עובר בכמה מקומות מהסרט שמצויינים כאטרקציות בעיר). בכל מקרה המוזאון ממוקם בנושאת מטוסים שפרשה מהשירות וחונה דרך קבע בנמל של סן דייגו,ועליה מספר לא קטן של מטוסי קרב ומסוקים,הסברים על התהליך של המראה ונחיתה בלב ים,סיור בגשר הפיקוד ועוד. היה תענוג גדול.

ביום השלישי שלי בסן דייגו תכננתי לנצל את הקרבה למקסיקו ולרדת לטייל יוםאחד בטיחואנה. הבוקר התחיל לא טוב מבחינה מקסיקנית כשהארוחה מהיום הקודם נתנה את אותותיה,וחוץ מזה קראתי קצת טיפים על טיחואנה שהרושם הכללי היה שלילי מאד.בכל מקרה אמרתי לעצמי שאני כבר פה שווה לנסות לראות עוד מקומות.נסעתי לגבול ארה"ב-מקסיקו והסתובבתי מסביב לחפש סיורים מאורגנים שנכנים לטיחואנה.לא מצאתי שום סיור כזה,וכל האווירה מסביב לגבול הייתה מגעילה ולא נעימה.החלטתי ללכת עם האינטואיציה שלי ולוותר על הביקור שם (למחרת קיבלתי אישוש להחלטה מתושב סן דייגו שסיפר כי כמות הרציחות והפשיעה היומית בטיחואנה עולה והעיר הופכת להיות בלתי נסבלת לתיירים).עשיתי אחורה פנה,חזרתי לחדר לנוח,ואת המשך היום העברתי שוב ברובע מנורות הגז,שוב הלכתי לסרט (הפעם סוף סוף ראיתי את ג'יימס בונד האחרון "קוונטום של נחמה") וביליתי במועדון לילה מעולה.בכלל חיי הלילה בסן דייגו מדהימים,מלא מועדונים וברים והמון אנשים.

למחרת היה היום האחרון שלי בעיר. בערב הייתי חייב להגיע ללוס אנג'לס אבל את היום תכננתי לבלות בסן דייגו.מכיוון שזה היה יום שבת נסעתי שוב לעיר העתיקה.בסופי השבוע איזור העיר העתיקה מתמלא בתושבי העיר שמתלבשים בבגדים ישנים ומקימים לתחיה את העיר העתיקה של סן דייגו ומשחזרים את התקופה. בכל רחבי האיזור מפוזרים אוהלים עם פעילויות,דגמי עץ של רובים עתיקים,ריקודים,אוכל מסורתי והמון אווירה שמחה. משם המשכתי לפארק בלבואה ששוכן במרכז העיר.זהו פארק ענקי שמכיל בין היתר את גן החיות המפורסם של סן דייגו,אבל מכיל גם 15 מוזיאונים שונים מכל גווני הקשת.הפארק עצום בגודלו, אבל קל להגיע ממקום למקום מכיוון שמסתובבות בו קרוניות חינמיות שעוברות בכל האזורים .הסתובבתי בפארק,ביקרתי בשניים-שלושה מוזיאונים ועשיתי וי על הצד התרבותי של העיר
מכיוון שהשעה הייתה כבר 15:00 נסעתי לאי שנקרא קורונדו וממוקם ממש מול סן דייגו (מחובר אליה בגשר מרשים וארוך). זו למעשה עיר קטנה בפני עצמה,אבל היא נחשבת חלק מסן דייגו. מדובר בעצם במעין סביון של סן דייגו,השכונה של כל העשירים. נחמד מאד להסתובב בין הבתים המרשימים,אבל החלק הכי יפה של האי זה חוף הים שלו ששוכן למרגלות מלון מדהים שנקרא HOTEL DEL CORONADO,מלון שמאכלס את עשירי העולם,ומציע בין השאר יחידות נופש בנות שתי קומות עם בריכה פרטית וג'קוזי.אבל החוף הוא של כולם,והוא יפה לא פחות.את הזמן עד השקיעה העברתי עם ספר על החוף,גלידה איטלקית מצויינת, וקפה מעולה.

זו תמונה של המלון:

זה בית טיפוסי באי:

אחרי השקיעה חזרתי לאוטו,ולהפתעתי בתוך שעה וחצי כבר הייתי חזרה בלוס אנג'לס, והתמקמתי במוטל קרוב לקזינו קומרס לקראת הטורניר הגדול במסגרת ה LA CLASSIC.

כרגיל כל התמונות פה:
http://picasaweb.google.com/pildus/SanDiego#

http://picasaweb.google.com/pildus/USSMidwayMuseumSanDiego#