זה היה ללא ספק היום הכי לא מתוכנן בטיול שלי עד היום.
קמתי בבוקר ולא היה לי מושג קלוש מה אני הולך לעשות.עזבתי את החדר שלי במלון ב11:00 והרגשתי שמיציתי את סן פרנסיסקו אבל לא ידעתי לאן אני רוצה להמשיך. היו לי כל מיני אופציות כמו להמשיך צפונה לכיוון סיאטל וונקובר,אבל טמפרטורות של -15 מעלות לקראת סיאטל שינו את דעתי.חשבתי לנסוע לסולט לייק סיטי ביוטה לבקר את דקלה ומני,אבל נהיגה של 13 שעות ודרכים מושלגות לא נשמעו כמו תוכנית טובה.אופציה אחת הייתה לחזור דרומה ולהמשיך לסן דייגו,אבל רציתי לחשוב טוב לפני שאני עוזב את האיזור הצפוני של קליפורניה. שיחה עם ליעד בבוקר(לתיאום זמן בווגאס) שכנעה אותי לנסוע לכיוון מזרח קליפורניה ולבקר כמה ימים בפארק יוסמיטי.נסיעה של 3.5 שעות מזרחה וטבע פראי ליומיים-שלושה נשמעו כמו תוכנית לא רעה. יצאתי מסן פרנסיסקו ופניתי מזרחה. הנופים של צפון קליפורניה התחלפו לאיטם לאיזורים צחיחים יותר אבל השמש זרחה במלוא העוצמה ,הנהיגה זרמה,ואחרי שגיליתי שאני יכול לשדר מוסיקה שלי מהGPS לרדיו,הזמן עבר בנעימים.
אחרי כשעתיים של נסיעה בין גבעות ובכבישים רחבים,באופק הופיע רכס הרים גבוהים עם פסגות מושלגות בחלקן (מאוחר יותר גיליתי שאלו הרי הסיירה שנמשכים עד מדינת נבאדה בצידם השני),והכביש הפך להיות צר ומתפתל ולבן ממלח שפוזר עליו. הכביש טיפס במעלה ההר בצורה תלולה,ואחרי כעשרים דקות של נסיעה איטית ותלולה, השלטים הראו על גובה של 4,000 רגל שזה אומר 1,400 מטר בערך.לאורך הדרך החלו להופיע שלטים המזהירים מהתקפות של דובים,ובמקביל שלטים המזהירים מפני סופות שלג ומזכירים לנהגים שכל הרכבים מחוייבים לשאת שרשראות לנהיגה בשלג.חשבתי לתומי שמדובר בשאריות משבועות קודמים,אבל ככל שהתקדמתי הופיעו ערימות שלג בצידי הכביש. עצירה לצילום הבהירה לי שמזג האויר ממנו יצאתי בסן פרנסיסקו כבר לא רלוונטי. הטמפרטורות צנחו בצורה דרסטית והתחלתי לחשוש שהספונטניות שלי לא מתאימה לסיטואציה הזו,אבל בכל זאת החלטתי להמשיך לתוך הפארק. כ15 קילומטר לפני הפארק עצרתי במרכז המבקרים,שם גיליתי שהחוק בקליפורניה מחייב רכבים להחזיק שרשראות לנהיגה בשלג ובלעדיהן הכניסה לפארק אסורה, ובכל מקרה יש התראות על סופת שלג שאמורה להתחיל בשעות הקרובות.
השעה הייתה כבר 15:00 והייתי צריך להחליט מהר מה אני עושה.ברור שלפארק אני לא נכנס,והשאלה הייתה האם אני נשאר ללילה באחת העיירות בקרבת הפארק או עושה אחורה פנה ויורד מההרים לפני שמחשיך.האפשרות שהסופה תגיע ותחסום את הדרכים,וזכרון העיירה האחרונה בה עצרתי ללילה בלית ברירה, שכנעו אותי לפנות אחורה בזריזות ולרדת מההרים במהירות האפשרית.בדרך למטה שקלתי שוב מה לעשות,האם לחזור לסן פרנסיסקו,או לנסוע דרומה לכיוון סן דייגו.ההחלטה נפלה על כיוון דרום ותכנתתי את הGPS לנסוע לכיוון לוס אנג'לס. השעה הייתה כבר 16:30 ונשארה לי שעה של אור יום בקושי.חשבתי שמרגע שירדתי מההרים אני חוזר לכבישים המהירים והרחבים.הGPS חשב אחרת.מסיבה כלשהי (כנראה הדרך הקצרה יותר מבחינת מרחק) הוא ניווט אותי מזרחה עמוק לתוך מרכז מדינת קליפורניה,כשחלק מהכביש עובר על שולי הרים ומצוקים.
לשמחתי חזרתי לאיזור מישורי בדיוק כשהשמש כבר שקעה כמעט לגמרי. הדרך דרומה הייתה מעניינת מאד.זה כביש שמקביל לכביש החוף ול101,אבל נוסע במרכז קליפורניה בין ערי שדה לא ממש מתויירות,כמו בייקרספילד,פרזנו וכו'.בדרך מלא חוות בוקרים ועדרי פרות,ולחילופין אזורי תעשייה גדולים,ובין לבין המון המון מרחבים שוממים וריקים.
בסביבות 19:00 , באחת מעצירות הפיפי שלי (ויש לי המון כאלו במפתיע…אני יותר גרוע מבחורה) הסתכלתי במפה כדי לראות מה המסלול המתוכנן, ואז גיליתי לשמחתי שבהמשך הנסיעה אני אהיה מקביל ללאס ווגאס (כמובן 300 קילומטר מערבית לעיר אבל בכל זאת מקביל אליה).מכיוון שהמרחק לווגאס וללוס אנג'לס עמד על מספר דומה,החלטתי ספונטנית לנסוע באותו רגע ללאס ווגאס. רק שאז גיליתי כי אין שום כביש שחוצה את קליפורניה מזרחה לכיוון ווגאס,אלא אני צריך לנסוע כמעט עד לוס אנג'לס ואז לנסוע חזרה לכיוון ווגאס,מה שמכפיל את הדרך ומעמיד את הנסיעה על כמעט 10 שעות.הרעיון ירד מהפרק. מכיוון שכבר הייתי במוד של נהיגה,החלטתי לנסוע ישירות עד סן דייגו (שעתיים נסיעה דרומה ללוס אנג'לס). הצטיידתי בשתיה וחטיפים וחזרתי לכבישים. לפי החישוב של ה GPS הייתי אמור להגיע לסן דייגו בסביבות 24:30 וזה נראה לי זמן מצויין להיכנס למלון לישון ולקום בעיר חדשה.עוד עצירות פיפי,תדלוק,וארוחת ערב דשנה (בופה של בשרים,סטייקים,צלעות,עוף,ועוד ) נמשכה יותר ממה שתכננתי,גרמו לכך שהגעתי לגבולות לוס אנג'לס ב 24:00.לא הייתי עייף האמת,אבל הרגשתי שאני כבר מאבד פוקוס אחרי 13 שעות נהיגה והחלטתי לעצור בתוך לוס אנג'לס לישון. נהגתי עוד שעה עד הוליווד, ומצאתי לי מוטל קרוב לכביש שמוביל לסן דייגו. אחרי קצת טלפונים והתארגנות נפלתי מותש למיטה ונרדמתי בשניות. הבוקר קמתי ב 10:00 ואחרי מקלחת וקפה יצאתי לכיוון סן דייגו. עצרתי בדרך בעיירה בערך שעה דרומית ללוס אנג'לס,לעוד קפה ועוגת פקאן הכי מדהימה שאכלתי אי פעם. על ההגעה לסן דייגו ועל העיר,בהמשך….
עוד תמונות מהנסיעה:
http://picasaweb.google.com/pildus/YosemiteMidCalifornia#
