מלהולנד דרייב

כמו שכתבתי בפוסטים הקודם,אני נוהג עכשיו במוסטנג אדומה,עם גג רגיל. הנה היא:

אני נהנה מאד מהנהיגה פה,בעיקר בגלל הרכב, טונות של כח מתפרץ בנגיעת דוושה, צללית חייתית ופרונט מאיים, וגם בגלל הכבישים הרחבים והמרחקים הארוכים שמצריכה כל נסיעה.
אחרי שעזבתי את התערוכה,עברתי למלון במרכז העיר,באיזור של הוליווד ושדרות סאנסט. הגעתי למלון לקראת לילה, ואחרי שהתארגנתי עשיתי סיבוב עם הרכב מסביב כדי להתחיל להכיר את האזור. עד עכשיו לא התחברתי לעיר בעיקר כי הייתי מרוחק מהעיר עצמה,ונראה לי שגם בגלל שלא ממש עשיתי הכנות לקראתה. את ניו יורק ווגאס הכרתי כמו את כף ידי אחרי שביליתי שבועות בלקרוא עליהן ולתכנן בהן מסלולים ודברים לעשות,ולעומת זאת ללוס אנג'לס הגעתי ללא שום הכנה. אז אחרי שהתאקלמתי והבנתי איפה אני,וגם התבייתתי על דיינר נחמד וקרוב, למחרת בבוקר יצאתי לטייל ברגל. היעד הראשון היה שדרות הכוכבים והתאטרון הסיני.מרחק של 5 דקות הליכה מהמלון שלי. התאטרון הסיני מארח את הפרמיירות החשובות והנוצצות בהוליווד ומפורסם בטביעות הידיים והרגליים של סלבריטיס במשטח הבטון שבחזיתו, ואילו שדרת הכוכבים מוכרת בעולם כולו,כאשר שחקן או מוסיקאי או בדרן זוכה לכבוד,וכוכב עם שמו מוטבע בשדרה.

אחרי שמיציתי את האיזור, לקחתי את הרכב והחלטתי לנסות ולמצוא את הכביש שמוביל אל השלט הענקי של הוליווד על ההר.אני לא ממש יודע מאיפה אני יודע את זה,אבל ידעתי שלכביש קוראים מלהולנד דרייב,ושהוא אחת הדרכים היפות ביותר בקליפורניה. ה GPS שלי סירב לשתף פעולה, וכל מאמציי כשלו. אז החלטתי לוותר בינתיים ולנסוע לאיזור המקסים של וניס ביץ'.לשמחתי בדרך לשם נתקלתי בשלט דרכים שמוביל למלהולנד דרייב,ובספוטניות החלטתי לשנות את התוכניות ולנסוע בכיוון השלט. ההחלטה התבררה במוצלחת מאד.הכביש אמנם לא מגיע ממש עד לשלט,אבל הוא מתפתל בין הגבעות של הוליווד,ומספק כמה נקודות תצפית מדהימות על האיזור וחוויית נהיגה מעולה.

עוד תמונות פה:
http://picasaweb.google.com/pildus/LA#